סין היא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם וכבר הובילה את העולם מבחינה כלכלית. עם זאת, הדומיננטיות הזו עדיין מבוססת במידה רבה על מספרים. סין משלבת את התואר של יצרנית הפלדה הגדולה בעולם, יצואנית גדולה יותר ושוק רכב גדול יותר, אבל האם היא גם ""? לא מזמן, חקירה סינית משכה תשומת לב רחבה. הסקר אמר: הרמה התעשייתית של סין נמצאת בפיגור של 100 שנים בגרמניה. זו כמובן הגזמה, אבל זה מצביע על נקודת המפתח לפיה סין חייבת לשפר את היכולות הטכנולוגיות שלה, וכמה שיותר מוקדם יותר טוב.
יותר ויותר ברור שהשינוי הכלכלי של סין יהיה תהליך כואב ביותר. עם זאת, אם ברצוננו לשפר תחילה את התחרותיות התעשייתית הקפאית או אפילו הירידה בתחומים מסוימים, הטרנספורמציה היא דרך בלתי נמנעת. לטרנספורמציה יש תפקיד מכריע בתפקוד-תקין של כלכלת סין והצריכה שלה. למרבה המזל, תעשיית השירותים צומחת במהירות, אך אין די בכך כדי לספק מספר רב של משרות יציבות-בשכר טוב כדי לקדם צריכה. התעשייה נותרה "כוח הליבה" של סין, כפי שקורה בגרמניה. רק על ידי שמירה על היתרונות התעשייתיים שלה תוכל סין להשיג את יעדי הצמיחה הנעלה שלה בטווח הארוך.
סין הקדישה את עצמה לחדשנות טכנולוגית למטרה זו. מילת המפתח לסין היא "תוצרת סין 2025". זו ההתחלה הנכונה, שכן העולם נכנס לסף המהפכה התעשייתית הרביעית, הכלכלה הדיגיטלית. מי שלא ישתתף במהפכה התעשייתית החדשה יישאר מאחור. אחד המניעים העיקריים יהיה הדיגיטציה של התעשייה. לפיכך השיקה גרמניה לפני כמה שנים את יוזמת "Industry 4.0", שפועלת כעת במרץ.
אבטחת מידע וריבונות נתונים הם הגורמים המכריעים למימוש המהפכה התעשייתית הרביעית
כעת אף אחד לא יכול לחזות מי יגיע בראש בעידן "תעשיית 4.0" וייקח את ההובלה בתחרות השוק הבינלאומית ההולכת וגוברת. מומחים גרמנים מסכימים כי בנוסף למימון מחקר ופיתוח, שני גורמים הקשורים זה לזה ישחקו תפקיד מכריע: אבטחת מידע וריבונות נתונים.
סין מדגישה "ריבונות סייבר" ולא "ריבונות דיגיטלית". תחת שליטת הממשלה במרחב הסייבר, האינטרנט הפך ל"שקוף" לחלוטין, ולא ניתן להגן על אבטחת מידע עבור חברות.
אולם, להיפך, מה שהכלכלה הדיגיטלית צריכה הוא מרחב וירטואלי מוגן, במיוחד עבור נתונים תעשייתיים. לפיתוח מוצלח של תעשייה 4.0, יש צורך להגן על "ריבונותם" של החוקרים והמהנדסים של החברות ומוסדות המחקר שמביאים לחידושים. חייבת להיות להם "סמכות שיפוט" על הנתונים. IoT ו-Industry 4.0 מבוססים על ממוקדים ולכן חכמים יותר מהאחסון המאובטח של היום (פתרונות ענן) ועלייה משמעותית בחילופי נתונים. פתרונות אלו יכולים למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם רק אם חברות מאותן תעשיות קשורות מוכנות להחליף נתונים מסוימים. כדי לעשות זאת תחילה יש לאבטח אותם מפני סיור לא מורשה וגניבה או שימוש לרעה בנתונים אלה. יחד עם זאת, יש גם לדאוג ש"הבעלים" של הנתונים יוכל לנהל את הנתונים בצורה יעילה וגמישה, כלומר להיות בעל "ריבונות נתונים". זה חורג מההגנה האפקטיבית על קניין רוחני, אבל האחרון עדיין מהווה בסיס חיוני.
בגרמניה, על מנת לפתור חלק מהבעיות שלעיל, בתחילת השנה הנוכחית, אגודת פראונהופר ו-16 חברות דנו כיצד לפתח "מרחב נתונים תעשייתי" חדש, המבוסס על מקרי יישומים מעשיים שנתרמו על ידי החברות המשתתפות, במטרה לספק נתונים מאובטחים שרשרת האספקה יוצרת מרחב וירטואלי. המרחב חייב להיות מסוגל לאחסן נתונים בצורה מאובטחת, לספק נתיב נתונים מבוקר ומוגבל, וגם להבטיח אבטחת מידע וריבונות נתונים. שטח זה אמור להסתמך על פס רחב 5G בעתיד. פרויקט חדשני מאוד זה עשוי לשמש דוגמה.
אילו אתגרים תתמודד סין?
כדי שסין תשיג את "תעשייה 4.0", עליה לעמוד באתגרים המיוחדים הבאים: מדיניות האינטרנט של סין שונה מאוד מזו של גרמניה. העקבות שדורשים שליטה כבדים הרבה יותר. לדוגמה, בהשוואה לגרמניה, סין מאפשרת השתתפות אנונימית בתקשורת מקוונת רק בקנה מידה קטן מאוד. בנוסף, קיימת מגמה ברורה בסין להתאים נתונים רגישים באמצעות חוקים. גישה זו נוגדת את החשיבה האינטרנטית, במיוחד את הרעיון של בניית רשתות נתונים מודרניות במטרה לתמוך בייצור מוצרים על ידי חברות גלובליות.
בחוק אבטחת הסייבר של סין, שטרם תוקן, ישנה גם הוראה המחייבת חברות להגיש נתיבי פענוח נתונים מוצפנים לרשויות בנוסף לחובות חובה לוקליזציה של נתונים. תקנות כאלה הרתיעו חברות רבות ועשויות להפוך למכשול עצום עבור גרמניה לחזק את שיתוף הפעולה עם סין בתחום "תעשייה 4.0". איננו רואים ערך מוסף למדיניות האבטחה על ידי הגבלת הצפנה של נתוני ייצור, והיא אף עשויה להכניס סיכוני אבטחה נוספים לתשתיות רשת לא מפותחות כמו אלו המנוהלות על ידי ארגונים.
לכן אנו קוראים לסין לשנות הוראה זו או להגביל מאוד את יישומה. אחרת, סין עלולה להחמיץ את ההזדמנות לתפוס את הרכבת המהירה לפני שהמהפכה התעשייתית הרביעית תתחיל באופן רשמי. אם בעולם יש מספר רב של רשתות קטנות המחוברות למדינה- וכפופות לתקנות לוקליזציה של נתונים במקרים רבים, זה לא האינטרס של חברות מובילות כמו Huawei, Alibaba או Haier, מה שעלול להפריע מאוד להן פוטנציאל פיתוח וחדשנות. .
אני מקווה שהתקנות הללו לא יהפכו למציאות, אבל למרות זאת, סביר להניח שכמה חברות ומוסדות מחקר גרמניים חשובים יתקשו לטפל בנתונים טכניים רגישים דרך האינטרנט הסיני הקיים. מכיוון שקודם כל, מהירות חילופי הנתונים-בגבולות אינה מהירה מספיק, וזה כאב ראש לחברות גרמניות בסין. שנית, לסין אין מרחב סייבר מוגן שבו חברות יכולות להחליף נתונים בבטחה. מסיבה זו, סין צריכה לשקול גם הקמת "מרחב נתונים תעשייתיים".
גרמניה וסין הן שותפות בעלות ערך מיוחד ופוטנציאל משלים זו לזו בתחום הדיגיטליזציה התעשייתית. על מנת שהשותפות האסטרטגית בכל הסיבוב בין שתי המדינות תצמח ל"שותפות 4.0", יש צורך ללכת בדרך של חדשנות. אם ניתן יהיה לחתום על הסכם אבטחת סייבר מבצעי בהקדם האפשרי, כפי שהודיעו שתי המדינות במהלך ביקורה של הקנצלרית מרקל בסין באוקטובר האחרון, זה יביא תנופה חדשה ל"שדרוג" נוסף של השותפות בין שתי המדינות.
